דף הבית / חברות וארגונים / למנהלים
ארגונים וניהול · מתוך השידור"היה לי מזל": על תסמונת המתחזה
איך מזהים את הקול הזה, אצלנו ואצל האנשים שאנחנו מנהלים
מישהו אומר לכם: "עשית עבודה מצוינת". אתם אומרים תודה? או שאתם פותחים ועדת חקירה: "באמת? למה אתה חושב?", מעבירים את הקרדיט: "זה הצוות", או מסבירים: "היה לי מזל, הייתי במקום הנכון"?
תסמונת המתחזה היא התחושה שלמרות שהצלחנו, צברנו ניסיון והוכחנו את עצמנו, אנחנו עדיין לא מאמינים שמגיע לנו המקום שאליו הגענו, תחושה שמתלווה אליה פחד קטן: "רק שלא יגלו שאני לא באמת כזאת טובה". גם כשמצליחים שוב ושוב היא לא תמיד נעלמת אלא עוברת איתנו מתפקיד לתפקיד.
שימו לב לדפוס: כשיש טעות אנחנו לוקחים אחריות מלאה, כשיש הצלחה פתאום כל העולם עזר חוץ מאיתנו, יופי של מחלקת יחסי ציבור פנימית, רק שהיא עובדת נגדנו.
את התופעה תיארו לראשונה ב־1978 שתי פסיכולוגיות, פולין קלאנס וסוזן איימס, שפגשו נשים מצליחות שהיו משוכנעות שהן איכשהו עבדו על כולם. חשוב לדעת שזה שם לתופעה ולא אבחנה ושהיא לא שמורה לנשים, גם גברים חווים אותה.
איך מזהים תסמונת מתחזה: שלושה משפטים
הם לא אבחון, הם סימני שאלה:
- "הצלחתי, אבל זה היה מזל"
- "אני לא מגישה מועמדות, קודם אעשה עוד קורס"
- "אם אבקש עזרה, יבינו שאני לא מתאימה"
יש הבדל גדול בין "חסר לי ידע בנושא מסוים ואני צריכה ללמוד", שזו מסקנה מקצועית, לבין "אני לא יודעת הכול ולכן אני לא ראויה להיות כאן", שזו מסקנה אחרת לגמרי: הראשון דורש ללמוד והשני דורש לפעמים אומץ.
כשיש טעות אנחנו לוקחים אחריות מלאה, כשיש הצלחה פתאום כל העולם עזר חוץ מאיתנו
תרגיל ההצלחה האחרונה
חשבו על הצלחה אחת שלכם מהחודש האחרון ובמקום "היה לי מזל", שאלו שלוש שאלות:
- מה בדיוק עשיתי שתרם להצלחה?
- מה עוד חסר לי ללמוד?
- מה אעשה השבוע למרות שאני עדיין לא בטוחה במאה אחוז?
אם התחושה מלווה בחרדה או פוגעת בתפקוד לאורך זמן, כדאי לשקול ליווי מקצועי, כי אף אחד לא מקבל פרס על סבל שקט.
איך מנהלים עוזרים לעובד לחזק ביטחון עצמי
כאן יש לנו מבחן נוסף: האם בצוות שלנו אפשר להגיד "אני לא יודע" בלי לחשוש שזה יעלה בשיחת הקידום? האם מותר להביע חשש ועדיין להתקדם?
כשעובד מוכשר אומר "אני לא חושב שאני בשל", האינסטינקט הוא לענות "מה פתאום, אתה מדהים", משפט נעים שלא באמת עוזר לו לזוז. שאלה טובה יותר היא "מה אתה צריך כדי לעשות את הצעד הבא?" ואחריה כדאי לעזור לו לראות במה הוא טוב, מה הוא כבר הוכיח ואיפה הוא יכול להמשיך להתפתח.
כדאי לבדוק גם את הארגון עצמו, כי לפעמים תחושת חוסר השייכות קשורה לתרבות שלא נותנת מקום וקרדיט ולא רק לביטחון העצמי של העובד. לפני ששולחים מישהו לסדנת ביטחון עצמי, שווה לבדוק אם אנחנו באמת רואים אותו.
מאיה אנג׳לו סיפרה שאחרי אחד עשר ספרים, בכל פעם מחדש חשבה: "עכשיו הם יגלו שעבדתי על כולם". מותר לנו לפחד, לפקפק ולא לדעת הכול.
רק אל תיתנו לספק העצמי זכות הצבעה על העתיד שלכם
מתוך שידור 11 של "מה שמנהלות יודעות | הקולקטיב", 106FM.
רוצים להביא את השיחה הזאת לארגון שלכם?
להרצאות ולסדנאות לארגונים

